יומן ויזואלי הוא הרבה יותר מאוסף דפים ממולאים בצבע וצורה. הוא מרחב אישי, מקודש, שבו אפשר להניח את הרגשות והמחשבות שלנו בצורה חופשית ויצירתית. בניגוד ליומן מילולי מסורתי, היומן הוויזואלי משלב אלמנטים חזותיים - קולאז', ציור, צביעה, כתיבה אינטואיטיבית, והדבקה - ויוצר שפה חדשה, אישית, שיכולה לבטא גם את המקומות שהמילים אינן מגיעות אליהם.
בתחום הטיפול באמצעים אמנותיים, היומן הוויזואלי הוא כלי רב-עוצמה. הוא מאפשר להתחבר לעולם הפנימי דרך התת-מודע, לעקוף את המחסומים של השפה המילולית, ולהביע תחושות, רגשות וחוויות שקשה לנסח במילים. דרך היומן הוויזואלי, אנשים יכולים לחקור את עצמם, לעבד חוויות קשות, להכיר חלקים חדשים באישיותם, ולהכיל מורכבויות רגשיות.
היתרונות הטיפוליים של עבודה ביומן ויזואלי-
העבודה ביומן ויזואלי מאפשרת גישה לחלקים לא מילוליים של החוויה האנושית. כפי שתיאר קרל יונג: "הלא-מודע מדבר במטאפורות ובסמלים", והיומן הוויזואלי מספק מרחב בטוח לביטוי חלקים אלה. כשאנחנו מציירים, מדביקים, או יוצרים קולאז', אנחנו מאפשרים לידע הפנימי שלנו לבוא לידי ביטוי בדרכים שלעתים מפתיעות אפילו אותנו עצמנו.
בנוסף, היומן מהווה מקום להכלת רגשות ומחשבות מורכבים. בעולם שבו אנחנו נדרשים לעתים קרובות להדחיק או להסתיר רגשות מסוימים, היומן הוויזואלי מספק מקום בטוח להביע, לחקור ולתת מקום לכל מגוון הרגשות - מהשמחה העמוקה ביותר ועד לכאב, כעס, פחד או בלבול. הנחת הרגשות על הדף יכולה להפחית את עוצמתם ולאפשר לנו להתבונן בהם מזווית חדשה.
היומן הוויזואלי גם מקדם תהליכי ריפוי והתמרה. דרך העבודה האמנותית, אנחנו יכולים להפוך חוויות כואבות למשהו בעל משמעות, ליצור סיפור חדש, ולמצוא משמעות בחוויות קשות. כמו כן, היומן מאפשר לנו לחקור חלקים שונים באישיותנו ולפתח הבנה עמוקה יותר של ה"עצמי" על כל גווניו.
אחד היתרונות המשמעותיים של היומן הוויזואלי הוא יכולתו לעודד מיינדפולנס והתבוננות פנימית. העבודה ביומן מחייבת אותנו להאט, להקשיב פנימה, ולהיות נוכחים ברגע. בעולם שתמיד ממהר, זהו מרחב של השהייה, התבוננות ונשימה.
אז איך עובדים עם היומן?
כדי להתחיל לעבוד ביומן ויזואלי, כדאי להכיר כמה עקרונות בסיסיים:
ראשית, חשוב להבין שאין דרך "נכונה" או "לא נכונה" לנהל יומן ויזואלי. זהו מרחב אישי שבו אין שיפוט, אין ציפיות לתוצאה מסוימת, ואין צורך במיומנות אמנותית. המטרה אינה ליצור יצירת אמנות מושלמת, אלא לאפשר ביטוי אותנטי של העולם הפנימי.
עיקרון נוסף הוא הספונטניות. בניגוד לעבודות אמנות מתוכננות, ביומן הוויזואלי אנחנו מעודדים עבודה אינטואיטיבית, המונעת מדחפים פנימיים וללא תכנון מוקדם. זה מאפשר לתת ביטוי לתכנים לא מודעים ולחבר בין חלקים פנימיים שונים.
הפרטיות היא עיקרון מהותי נוסף. היומן הוויזואלי הוא מרחב אישי, ולכל אדם יש את הזכות להחליט עם מי ומתי לשתף את התכנים שלו.
לבסוף, כדאי להבין שהעבודה ביומן היא תהליך מתמשך. בניגוד לפרויקטים אמנותיים שיש להם התחלה, אמצע וסוף, היומן הוויזואלי הוא מסע מתמשך של גילוי עצמי. דפים יכולים להישאר לא גמורים, לעבור שינויים לאורך זמן, או להתפתח בכיוונים לא צפויים.
ישנן טכניקות רבות שאפשר לשלב בעבודה ביומן ויזואלי:
קולאז' הוא טכניקה נגישה שמתאימה גם למי שאינו בטוח ביכולות הציור שלו. דרך איסוף, גזירה והדבקה של תמונות ומילים ממגזינים או מקורות אחרים, אנחנו יכולים ליצור שפה ויזואלית אישית. הקולאז' מאפשר ביטוי של תכנים פנימיים ללא צורך במיומנות טכנית, ולעתים קרובות חושף חיבורים ומשמעויות שלא היינו מודעים להם.
טכניקה נוספת היא ציור ורישום אינטואיטיבי. בשונה מציור טכני או ריאליסטי, הציור האינטואיטיבי מעודד ביטוי חופשי של רגשות וחוויות דרך צבע, קו וצורה. אפשר לצייר עם העיניים עצומות, ביד שמאל (אם אתם ימניים), או בכל דרך אחרת שמנטרלת את הביקורת העצמית ומאפשרת ביטוי אותנטי.
שילוב של טקסט וכתיבה אוטומטית הוא דרך נוספת לעבודה ביומן. אפשר לכתוב באופן חופשי, ללא עריכה או צנזורה, ולשלב את הטקסט עם אלמנטים ויזואליים. הכתיבה יכולה להיות ברורה ומובנת, או מופשטת ואסוציאטיבית - העיקר הוא לתת ביטוי לזרם התודעה.
טכניקת נוספת היא עבודה בשכבות. ביומן ויזואלי אפשר לבנות שכבות של צבע, טקסט, נייר, ואלמנטים מודבקים, כשכל שכבה מוסיפה עומק ומשמעות ליצירה. העבודה בשכבות יכולה לשקף את המורכבות של החוויה האנושית ואת השכבות השונות של העצמי.
לבסוף, שימוש בחומרים שונים מרחיב את אפשרויות הביטוי. מלבד צבעי מים, טושים ועפרונות, אפשר לשלב ביומן חומרים כמו בדים, חוטים, תחרה, כפתורים, מדבקות, חותמות, נצנצים ועוד. כל חומר מוסיף ממד ייחודי לעבודה ומאפשר ביטוי של היבטים שונים בעולם הפנימי.
כשהיומן הוויזואלי הופך לכלי בתהליך טיפולי-
ראשית, היומן יכול להיות נושא השיחה הטיפולית. מטופלים יכולים לשתף דפים מהיומן שלהם ולחקור יחד עם המטפל את המשמעויות, התובנות והרגשות שעולים מהעבודה.
עבודה משותפת ביומן בין מטפל למטופל היא אפשרות נוספת. בגישה זו, המטפל והמטופל יכולים ליצור יחד דף ביומן, מה שיוצר מרחב של דיאלוג ויזואלי ובניית אמון.
תרגילים מובנים עם יעדים טיפוליים ספציפיים הם דרך אחרת לשלב את היומן בטיפול. המטפל יכול להציע תרגילים שמתאימים לצרכים הספציפיים של המטופל, כמו למשל:- יצירת דיוקן עצמי בצורות שונות לחקירת הזהות- עבודה עם צבעים להבעת רגשות שקשה לבטא במילים- יצירת סמלים אישיים שמייצגים כוחות, אתגרים, או מטרות- דפים המוקדשים לדיאלוג בין חלקים שונים באישיות
בנוסף, היומן יכול לשמש ככלי לתיעוד ההתקדמות בתהליך הטיפולי. לאורך זמן, היומן הופך לעדות ויזואלית לצמיחה, לשינוי ולתובנות שנרכשו בדרך.
1,2,3 ומתחילים....
למי שמעוניין להתחיל לעבוד עם יומן ויזואלי, הנה כמה הנחיות מעשיות:
בחירת היומן: עדיף לבחור יומן עם דפים עבים שיכולים לשאת צבע, דבק וחומרים שונים מבלי להיקרע או להסתלסל. ספר סקיצה עם דפים חלקים או עם טקסטורה קלה הוא אפשרות טובה.
איסוף חומרים: כדאי ליצור אוסף של חומרים שאפשר להשתמש בהם ביומן, כמו מגזינים לקולאז', צבעים מסוגים שונים, דבק, מספריים, חותמות, נצנצים, מדבקות, עפרונות צבעוניים, טושים, ועוד.
קביעת זמן קבוע: כדי שהעבודה ביומן תהפוך לחלק מהשגרה, כדאי לקבוע זמן קבוע - אפילו 15 דקות ביום או חצי שעה בשבוע - להקדיש לעבודה ביומן.
לפעמים הדף הריק יכול להיות מפחיד. אפשר להתחיל באופן פשוט על ידי צביעת הרקע בצבע אהוב, הדבקת תמונה שמושכת את העין, או כתיבת מילה או משפט שמבטאים את התחושה של הרגע.
הליכה אחר האינטואיציה: במקום לתכנן מראש איך ייראה הדף, אפשר להתחיל באופן אינטואיטיבי ולראות לאן זה מוביל. הבחירה הראשונה - צבע, תמונה, או מילה - יכולה להוביל באופן טבעי לבחירה הבאה.
הימנעות משיפוט: חשוב לזכור שהמטרה של היומן הוויזואלי אינה ליצור יצירת אמנות מושלמת, אלא לאפשר ביטוי אותנטי. אין צורך לשפוט את העבודה כ"טובה" או "רעה", אלא פשוט לאפשר לה להיות מה שהיא.
התבוננות רפלקטיבית: לאחר סיום העבודה על דף, אפשר להקדיש רגע להתבוננות ולהקשבה למה שהדף אומר. אפשר גם לכתוב כמה מילים על התהליך, על התחושות שעלו, או על תובנות שהתעוררו.
עבודה ביומן ויזואלי יכולה לעורר גם חסמים וקשיים, וחשוב להכיר אותם ולדעת כיצד להתמודד איתם:
חשש מ"חוסר כישרון אמנותי" הוא אחד החסמים הנפוצים ביותר. אנשים רבים נרתעים מעבודה אמנותית כי הם מאמינים שאינם "מוכשרים מספיק". חשוב להדגיש שיומן ויזואלי אינו דורש כישרון אמנותי, אלא נכונות להתבטא באופן אותנטי. גם קווים פשוטים, צבעים בסיסיים, וקולאז'ים פשוטים יכולים להיות רבי עוצמה מבחינה רגשית וטיפולית.
פחד מחשיפה הוא חסם נוסף. לעתים, העבודה ביומן ויזואלי עלולה להרגיש חושפנית מדי, במיוחד כשמתמודדים עם תכנים קשים. חשוב לזכור שהיומן הוא מרחב פרטי, ושיש לכל אדם את הזכות להחליט מה לשתף ועם מי.
לעתים, אנשים נתקלים בחסם כשהם מרגישים "תקועים" או חסרי השראה. במקרים כאלה, אפשר להשתמש בתרגילים מובנים או בהנחיות ספציפיות כנקודת התחלה. למשל, לבחור צבע שמבטא את התחושה של היום, לחפש במגזין תמונה שמהדהדת עם מצב הרוח, או לצייר חלום שחזר על עצמו לאחרונה.
חסם נפוץ נוסף הוא הפרפקציוניזם והציפייה לתוצאה מסוימת. אנשים רבים נוטים לשפוט את העבודה שלהם ולהשוות אותה לאידיאל מסוים. חשוב להזכיר שהערך של היומן הוויזואלי הוא בתהליך, ולא בתוצאה הסופית. העבודה היא שיקוף אותנטי של העולם הפנימי ברגע נתון, ולכן היא בעלת ערך בפני עצמה, ללא קשר לאסתטיקה שלה.
היומן הוויזואלי כשער למסע אישי-
היומן הוויזואלי הוא יותר מכלי טיפולי - הוא שער למסע של גילוי עצמי, התפתחות וריפוי. דרך הביטוי האמנותי, אנחנו יכולים לחקור עולמות פנימיים, להכיל רגשות מורכבים, לעבד חוויות קשות, ולמצוא משמעות וכוח בתוך הסיפור האישי שלנו.
בעולם שבו אנחנו מוצפים במילים, בנתונים ובמידע, היומן הוויזואלי מציע מרחב להתחבר לשפה אחרת - שפה של צבע, צורה, מרקם ודימוי. שפה זו, שלעתים קרובות קרובה יותר לחלקים הלא מודעים שלנו, יכולה לחשוף תובנות ומשמעויות שהיו חבויות מעינינו.
כשאנחנו פותחים יומן ויזואלי, אנחנו פותחים מרחב שבו אין גבולות, אין חוקים נוקשים, ואין "נכון" ו"לא נכון". זהו מרחב של חופש, יצירתיות וביטוי אותנטי. מרחב שבו אנחנו יכולים להיות בדיוק מי שאנחנו, עם כל המורכבות, הסתירות והיופי שבנו.
היומן הוויזואלי הוא עדות לכך שכולנו, במהותנו, יצורים יצירתיים. שלכולנו יש את היכולת לבטא, ליצור ולספר את הסיפור שלנו. וכשאנחנו עושים זאת, אנחנו לא רק מביאים לביטוי את העולם הפנימי שלנו - אנחנו גם מעצבים אותו מחדש, מרפאים אותו, ומגלים בו אוצרות נסתרים.